הי "א",

זוכר אותי? בפעם האחרונה שדיברנו הייתי ילדה. היה לי ריטואל כזה, במשך שנה לפחות, לדבר איתך לפני השינה.

ביקשתי כל מיני בקשות. לא בקשות של ילדים. לא שהילד הכי שווה בכיתה יאהב אותי, וגם לא אופניים חדשים. ביקשתי בקשות של ילדה שעול כל העולם מונח על כתפיה. או לפחות מה שילדה חושבת שזה העולם. או עול.

לחלק הקשבת.

נגיד, אח שלי חזר בשלום מלבנון. אבל הרבה לא חזרו. בכלל. או בשלום.

לחלק לא הקשבת, אבל זה בסדר, אולי אתה לא יכול הכל.

ואז הפסקתי את הריטואל. אתה מבין, גדלתי במשפחה מושבניקית שורשית. אבא שלי נראה כמו הכלאה בין אריק שרון לרפול, ואמא שלי היא ג'דה רצינית. כל שבוע היינו יורדות לרמתיים, קונות נקניק שינקען, וזוללות אותו כל הדרך הביתה.

בא נגיד שתפילות לא היו חלק מהאג'נדה שעליה התחנכתי.

חשבתי שלקראת השנה החדשה, נעשה הסכם ביננו. חוזה לשנה, ואם יהיה מוצלח, נשקול להאריך לעוד שנה. אני אבקש דברים, ואבטיח דברים ונראה איך הולך.

אז ככה:

תעשה בבקשה שאף ילד לא ילך לישון רעב. וגם אף מבוגר (לא כולל דוגמניות. מצידי שיישארו רעבות) כי כשרעבים נהיים עצבניים וחסרי סבלנות ואתה יודע לאן זה נגרר.

ותעשה גם בבקשה שאף ילד לא יהיה חולה במחלה נוראית . זה בלתי נתפש בעיני. יש לך מושג איך זה קורה? אומרים שאם אין תשובות, פונים אליך. אז בבקשה תפרט ותנמק.

ותעשה גם שלכל חיות הבית יהיה בית. (ג'וקים ויתושים לא נחשבים חיות בית נכון? יופי. אז תשאיר את הבקשה הנ"ל)

ושאף ילד לא יפחד ללכת לבית הספר, ולא יפחד לחזור הביתה.

ואם זה לא קשה, בבקשה תעשה שהטרום מתבגרת לא תבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה. כי אתה מבין, היא ממש טובה,ואני נעצרתי בשברים פשוטים.

ושהסנדויצ'ית לא תבקש עזרה בשיעורי בית בתורה. סבבה? הסיפורים באמת יפים, אבל אוצר המילים גדול עלי.

ודי עם הכינים! אני יודעת, זה שייך לפסח, אבל די. ENOUGH IS ENOUGH

ואם אפשר בקשה אחרונה, לפחות לרגע זה, תעשו שם פגישה למעלה, או למטה, איפה שאתם, ותסכמו בינכם כל הקדושים, שמלחמות זה כל כך המאה שעברה. אל תפחדו מחדשנות. גם אם זה מפחיד כל התהליך של לצמוח, לגדול, לשנות ולהודות על טעויות. תנסו. זה נעים. מבטיחה לכם.

ואני מבטיחה גם כמה דברים,

להיות יותר סבלנית, גם עם הטרחנים ביותר,

ולהיות פחות שיפוטית. חוץ מאלה שאתה יודע...

ולהעביר חוט דנטלי אחרי כל ארוחה. פחחחח

ולהתקשר לאמא שלי יותר.

ולא לקטר על ההסעות האינסופיות לחוגים. ותמיד לזכור שאמא שלי נסעה איתי באוטובוסים לחוגי בלט שלי, בחום ובגשם, ומעולם לא קיטרה.

וגם מהיום אני עושה תרגילי קיגל, כי נראה לי שהגיע הגיל שצריךלהתחיל. הנה, ממש עכשיו אני מכווצת.

ואני מבטיחה להמשיך להצחיק את עצמי, כי זה תמיד עושה לי טוב. ואם עוד מישהו בסביבה מבין מה מצחיק, בכלל טוב. ממש עשיתי מצווה.

ואני גם מבטיחה להמשיך להכניס את הבטן כשאני בים. אתה מבין, שלוש לידות מצד אחד, והמון ריקוד ופילאטיס מצד שני, ועדיין למען רווחת הציבור, אני אמשיך להכניס.

וגם אשתדל לא לסמס לחברות "הצילו" בזמן שאני עוזרת בשיעורי בית (בתורה! בתורה! במה כבר מבקשים עזרה?)

ואני גם תמיד אמשיך להגיד את האמת, גם אם האהוב שלי לא תמיד אוהב את זה. ואני אמשיך לקוות שהוא ימשיך לאהוב אותי, כי לא תמיד זה קל.

ומבטיחה לעשות יותר מעשים טובים, כי התמזל מזלי וטוב לי, עכשיו, ואני יודעת כמה שהגלגל יכול להסתובב מהר.

ואני גם אמשיך לעשות הכל כדי שהמבט הזה שיש לילדות שלי בעיניים יישאר. המבט הזה עם החוכמה והרגישות, הממזריות והשמחה. ושיישארו תמיד שמחות. ובריאות. (ברוקולי זה טעים!)

ואני, רק שאלה אחת לפני שמסיימת,

אתה בטוח בטוח שמוצא האדם לא מהקוף? מתי בפעם האחרונה באמת הסתכלת עלינו?

.

 

קראמבל פירות קיץ

 

קראמבל פירות קיץ

 

מילוי:

 

8 נקטרינות, חתוכות לקוביות קטנות

 

3 שזיפים, חתוכים לקוביות קטנות

 

2 תפוחי עץ, רצוי מזן חמצמץ, חתוכים לקוביות קטנות

 

2 כפות חומץ בלסמי

 

1 כפית קינמון

 

¼ כפית ציפורן

 

מיץ מלימון אחד

 

1 כף סוכר חום (לא הכרחי)

 

קרמבל:

 

1 כוס קמח מלא או קמח כוסמין

 

3 כוסות שבלת שועל (קוואקר)

 

1 כוס שקדים קצוצים

 

2-3 כפות סוכר חום

 

1 כפית קינמון

 

¾-1 כוס שמן קנולה

 

לחמם תנור ל 170 מעלות.

 

לערבב בקערה את חומרי המילוי.

 

לערבב בקערה נפרדת את חומרי הקרמבל. העיסה צריכה להיות דביקה מעט, ולא יבשה מדי. יש לבדוק ע"י לישה עם הידיים ולהוסיף שמן או קוואקר עפ"י הצורך.

 

לסדר בתבנית את הפירות, לפזר מעל את הקרמבל ולאפות כ 40 דקות.

 

ענתה בניית אתרים